למשקיע הקטן נדמה שהשקעה בחברת היי-טק היא השקעה שטומנת בתוכה סיכון רב וסיכוי גדול להצלחה ביחס להשקעה בחברות מסורתיות כגון אסם בזק וכדומה. בפועל, תעשיית ההיי-טק עברה שינויים ותהפוכות רבים וכיום השקעה בחלק מהחברות בתחום היא השקעה מסורתית לא פחות מהמניות שהוזכרו לעיל.
חברת “צ’ק פוינט” היא דוגמא להשקעה מסורתית בתחום ההיי-טק. צ’ק פוינט נוסדה בשנת 1993 ע”י גיל שוויד, מאריוס נכט ושלמה קרמר. התדמית של הנהלת החברה הינו ללא רבב ונראה שלא נמצא מישהו שיגיד משהו רע על מנהליה של החברה שהצליחו להקים אימפריה. צ’ק פוינט מתעסקת בתחום אבטחת מידע ושוויה בבורסת נאסד”ק מוערך כ5 מיליארד דולר.
בשנת 2009 צ’ק פוינט נמצאה ברשימת 2000 החברות הגדולות בעולם.
מהצצה בדוחותיה הכספיים של צ’ק פוינט ניתן לראות כי מדובר בחברה שצומחת באופן עקבי ומצליחה להרוויח כמעט 50% מהמחזור. בשנת 2004 החברה בצעה מכירות בהיקף של 515 מיליון דולר, ב2007 כ-731 מיליון דולר ובשנת 2008 כ- 808 מיליון דולר. רווחיי החברה צמחו גם הם: בשנת 2004, החברה הרוויחה 250 מיליון דולר ובשנה האחרונה הרווח הנקי שלה עמד על 324 מילין דולר.
צ’ק פוינט נסחרת כיום במכפיל רווח של 14 שנים, כאשר מתחרותיה נסחרות במכפילים גבוהים יותר. בסקירות אנליסטים ניתן לראות קונצנזוס לקניה כאשר 9 ממליצים על קניה חזקה, 1 ממליץ קניה ו-4 ממליצים על החזק. עם זאת, בהצצה על גרף המניה ניתן לראות שהמניה מדשדשת כבר שנה שביעית.
בהסתכלות על גרף המניה, ניתן לומר כי כרגע החברה לא מעניינת להשקעה. כאשר המניה תפרוץ את אזור ה-30 דולר למניה יתכן שיתחיל להיות מעניין, אך מצב זה יקרה רק אם צ’ק פוינט תנכס לעצמה הגדרה מתאימה ותפעל בהתאם להגדרה זו.
אם צ’ק פוינט רואה עצמה כחברה “מסורתית” שצומחת ומרוויחה באופן עקבי – המשקיעים מצפים מהנהלת החברה לשתף את המשקיעים בה ברווחים ע”י חלוקת דיבידנד וכך לגרום למיליוני סוחרים בעולם שחובבים חברות שמחלקות דיבידנדים להצטרף לחברה. ולהעלות את מחיר המניה כתוצאה מיצירת עודפי ביקוש. מאידך, אם צ’ק פוינט רואה עצמה בתור חברת הייטק עליה לייצר פנטזיה למשקיע- להשתמש במזומנים העומדים לרשותה לשם קניית חברות בתחום או לפיתוח דברים חדשניים.